fbpx

כשאנרגיה פוגשת את המוח

סיפור אהבה מתחיל!

מתמודדי נפש, הצעד הראשון לריפוי…

את הפוסט הפעם אני רוצה להקדיש ל״מתמודדי הנפש״, על כל הסוגים ובמיוחד לנושא הדיכאון.

כי כן, ״דיכאון״ היא מילה מאיימת, אולם אם נבין איך ״דיכאון״ נוצר, איך הוא מתקבע ל״דיכאון כרוני״

ומה אפשר לעשות כדי לצאת ממנו, כבר נעשה את הצעד הראשון לריפוי ושחרור.

בעבר, ״מתמודדי נפש״ נקראו ״חולי נפש״, מה שכמובן הרגיז את אותם ״חולים״ ו״זה״, מובן בהחלט…

ואז, ההגדרה השתנתה ל״מתמודדי נפש״, מה שהרגיע ונתן תחושה אחרת, אצל אותם א.נשים, שבמיוחד היה חשוב להם ״הסטיגמה״ עליהם בעיני העולם, לא עוד ״חולים״ במחלה נפשית, אל ״מתמודדים״, עםאותה נפש שלהם.

ואני, כ״חוקרת מוח״, רוצה להביא כאן התייחסות אחרת ל״שינוי״, שינוי ב״הגדרה״, שיכול לעשות ״שינוי אמיתי״, מבחינה תודעתית, מבחינת שימוש ביכולות המוח הנפלא שלנו, לחולל שינוי אמיתי!

כן, עצם ההגדרה החדשה, יכולה להפעיל ״שינוי״ אצל אותם ״אנשים״ ואולי וכולי תפילה, שהלוואי, ש״השינוי״ הזה יעשה את ההבדל המשמעותי, ״הצעד הראשון לריפוי״!

אז בואו נבין איך זה עובד, מבחינת דיקדוקי לשון…

״חולה נפש״, או להבדיל, כל ״חולה״, הוא אדם ״פסיבי״, נתון ל״גורל שלו״ או ל״עבר שלו״, איך שתקראו לזה ועדיין, הוא ״פסיבי״, נתון בתוך ״הבור״ הזה של ״הנפש המסוכסכת״ הזאת שאצלו ובתור ״פסיבי״, הוא נשאר וישאר ״שם״, בבור הזה, אין לו יכולות לצאת משם, כל עוד, הוא נשאר עם ההגדרה של ״חולה״.

לעומת מתמודד…

״מתמודד נפש״, כבר מעצם ההגדרה ״מתמודד״ ואותו ״מתמודד״, כבר עשה את הצעד הראשון מ״פסיבי״ ל״אקטיבי״, הוא פועל, הוא מתמודד, הוא עושה צעדים לקראת היציאה מ״הבור״, או אפילו אחרי היציאה, מאותו ״בור״.

״מתמודד נפש״, מעצם ההגדרה ״מתמודד״, יעשה ככל יכולתו לצאת מ״הבור״, מאותו ״סיפור חיים״ שהתחווט והמשיך להתחווט אצלו במוח, מה שגרם להעמקה של אותה ״מחלה״, אך עתה, עם המהפך ל״מתמודד״, הוא ער ל״סיפור חדש״ שמתחיל, ״סיפור אקטיבי״ שיכול לתת לו כוחות לקראת ״חיים מלאי משמעות״ ו״לשם״, לשם הוא יתחיל לחתור ויעשה הכל בכדי להגיע ״לשם״.

אז בואו ניקח לדוגמא את נושא ה״דיכאון״…

חשבתם פעם מה הופך את ״הדיכאון״ למחלה כרונית וכן, כאן אני אשתמש במילה ״מחלה״ ואני אסביר למה.

כולנו מידי פעם חווים ירידה באנרגיות, במצבי הרוח, בתפקוד ביום יום, אנחנו קוראים לזה ״דיכי״, מעין מיני דיכאון, אולם, מה שיקבע את אותו ״דיכי״, ל״דיכאון״, הוא ״חוסר ביכולות התמודדות״ שלנו באותו זמן נתון ואו אז, ״הדיכי״, יכול להפוך ל״דיכאון כרוני״ וזה קורה, על ידי דיכוי ״האון״ הקיים בנו, ״און״ (כוח חיים) הקיים בכל אחד ואחת מאיתנו ועל ידי ״הדיכוי״ המתמשך הזה, נוצר ״דיכאון כרוני״, עם חוסר יכולת להתמודד, מה שהופך אותנו ל״חולים״ במחלה…

זוכרים את הפסיביות? 

היא, נובעת מחוסר יכולת להתמודד, אז מעכשיו, במקום להגיד ״חולים ב…״, נגיד ״מתמודדים עם…״ עם דגש על ה״עם״

אז סגרנו, ״מתמודדים!״

ועכשיו, בואו נמשיך להבין איך המוח שלנו עובד…

נמשיך עם נושא ״הדיכאון״, אז, ״התמודדות עם דיכאון״ או ״התמודדות מול דיכאון״, השוני הקטן בין ״עם״ ל״מול״, שוני שיכול לשנות את כל התמונה, את כל ה״התמודדות״.

תבינו, כשאני מתמודדת ״מול״, משהו, אותו ״משהו״, תמיד ירגיש ״בתודעה״ שלי, כמשהו גדול, מאיים, מפחיד ואו אז, שוב, אותו ״דיכוי און״ יגיע ויוריד אותי, יקבע את המצב ל״דיכאון כרוני״.

לעומת זאת, כשאני מתמודדת ״עם״, אנחנו ביחד, שווי ערך, שווי גודל, אנחנו עושים עבודה ביחד, בשיתוף פעולה ואו אז, כן, ״האקטיביות״ מגיעה ואנחנו יכולים להתמודד, ״להתמודד עם…״

והכי חשוב להבין, שאנחנו אף פעם לא לבד, קודם כל יש לנו את עצמנו באותה התמודדות ואם קשה לנו, תמיד יהיו אלו שישמחו לעזור, גם אם זה ״רק״ בחיבוק או מילה טובה או הקשבה פעילה…

אז כן, אתם כבר מבינים, ״הצעד הראשון לריפוי״, כמו תמיד, מגיע עם ״השינוי בתודעה״ ומשם, משם יהיה לנו כבר קל יותר להתמודד עם, ״כל דבר״.

ולסיום…

שימו לב למילים בהן אתם משתמשים, ״חולה ב…״ או ״מתמודד עם…״

למילים, יש כוח שמשפיע על החיים שלנו!

וגם אם אתם עדיין לא מאמינים בעצמכם, ״ביכולות שלכם״, הקפידו על ״הגש״א״ שלכם (שפת הגוף, שפת דיבור חיובית ואינטונציה חזקה ובוטחת), כי המוח שלנו, עם כל היכולות שלו, לא מבדיל בין דמיון למציאות ואפשר להשתמש ב״חיסרון״ הזה, כ״יתרון״, ממש כדרך חיים.

עד כאן להפעם, להתראות בפוסט הבא…