fbpx

כשאנרגיה פוגשת את המוח

סיפור אהבה מתחיל!

״אין שמחה כהתרת הספקות״ – האם זאת האמת?

זהירות טריגר!

את חושבת שבאמת אין שמחה כהתרת הספקות?

היא הופנתה אלי על ידי אחת הבוגרות שלי, כדי להבין מה לעזאזל קורה לה…

הבן שלה נהרג בקרב והיא, פתאום הרגישה הקלה!

״כן, כן, ממש ככה, הקלה, פתאום אני יכולה לנשום, פתאום נעלמה החרדה שליוותה אותי מתחילת המלחמה לגבי הבן, כל דפיקה בדלת, כל טלפון, המעקב האובססיבי אחרי החדשות, לא הצלחתי לחיות, רוב הזמן לא תפקדתי, עשיתי רק מה שצריך ופתאום הכל נרגע״ – כך היא משתפת אותי במהירות, ללא הפסקה בשטף הדיבור.

אני מחכה שהיא תמשיך, אני מזהה שזה לא הכל וממתינה…

״ואז זה הגיע, רגשות האשמה הארורות האלו, אומרים שאין שמחה כהתרת הספקות, אבל אין בי שום שמחה, רק רגשות אשמה על ההקלה שאני מרגישה עכשיו״ – היא מסיימת ועכשיו היא מחכה שאני אגיב, אותה בוגרת שלי שהפנתה אותה אלי, אמרה לה שאני אסביר לה מה קורה לה בראש ואכן, זה מה שעשיתי.

״תביני, המוח ההשרדותי, קיים כדי להגן עלינו, כביכול הוא רוצה דברים ברורים והוא שונא חוסר וודאות, אין לו יכולת להתמודד עם זה וברגע שיש סיפור של חוסר וודאות, הוא יוצא מדעתו ומוציא אותנו מדעתנו על הדרך, כך עד שהוא מקבל את מבוקשו – וודאות!״

והוספתי – ״השמחה, מהתרת הספקות, היא לא השמחה שאנחנו מכירים, אלא הקלה מהידיעה של הוודאות, גם אם היא לא נעימה בלשון המעטה, קחי לדוגמא מקרה של חיפוש עבודה, ראיון ואז הציפיה לקבלת תשובה, כמובן שהיינו רוצים תשובה חיובית, אולם גם תשובה שלילית, תיתן לנו את ההקלה שיש סוף ועלינו לפנות למקום אחר שוב ושוב, עד שנקבל את התשובה המיוחלת״.

״רגשות האשמה שאת מרגישה״ – המשכתי – ״מגיעים מהפרשנות למילה ״שמחה״ כמשהו משמח, שממש לא מתאים למצב עכשיו, אולם את ואני יודעות, שלא זה המצב ולכן חשוב להבין איך המוח עובד ומתוך ההבנה הזאת, אין שום צורך ברגשות אשמה״.

לראות איך שפת הגוף שלה השתנתה, היה מדהים, היא התחילה לבכות וסיפרה כמה היא מתגעגעת אליו ואיך הוא חסר לה.

וכך היא סיפרה על הבן שלה סיפורים מהילדות ועד לתקופה האחרונה ואני הקשבתי והקשבתי והקשבתי ורק כשהיא מיצתה את הצורך, מיסגרתי לה מחדש עם הסבר, לגבי ההווה הקרוב והעתיד.

״נכון, החרדות מתחלפות עכשיו לרגשות אחרים״ – הסברתי – ״לא פחות קשים ובאמת יש דרך לעבד את האבל, הגעגוע והחוסר, הלוואי והיית לידי, כדי שאוכל לתת לך חיבוק גדול״.

״אני מרגישה את החיבוק שלך עד כאן ואני ממש מודה לך על השיחה הזאת, ההמלצה לדבר איתך, היתה ממש טובה, להבין איך המוח עובד והשינוי פרשנות של שמחה להקלה, ממש נותן הרגשה טובה, תודה רבה!״ – היא סיכמה את המפגש ונפרדנו לשלום, עם הבטחה להיות בקשר בקרוב, לעדכון.

ומעניין אותי, איך את מפרשת את השמחה שבהתרת הספקות?