בשעה טובה, היום אנחנו נפרדים…

אז, אחרי הפוסט הקודם, משבוע שעבר, בו הסברתי על איך נוצר הטיפול דרך ״תרופות אנרגטיות״, קיבלתי מבול של שאלות לגבי אפשרות לטיפול במטופלים שחיים עם תרופות פסיכאטריות.

כשהשאלה, האם אפשר לטפל גם במטופלים ״כאלו״ דרך ה״התרופות האנרגטיות״.

החלטתי לשתף אתכם בסיפור מקרה שקרה ממש לאחרונה,
מוזמנים לקרוא להתרגש יחד איתי.

אני רוצה לשתף בטלפון מרגש מאבי (שם בדוי) השאיר אותי עם חיוך ענק למשך כמה ימים.

״זהו, חודש בלי תרופות פסיכיאטריות והמצב שלו השתפר פלאים וממשיך להשתפר, זה לא יאומן״ – כך הוא התחיל את השיחה, לפני ברכת שלום או מה נשמע, ״ככה״ בהתרגשות גדולה, הוא שיתף אותי.

אבי סיפר לי שהטיפול עם רז (שם בדוי) הסתיים במסגרת מרפאת בריאות הנפש והם ימשיכו להיפגש במסגרת הקליניקה הפרטית שלו, למעקב.
את אבי, הכרתי כפסיכיאטר שטיפל באחד מהמטופלים שלי, עם תרופות פסיכיאטריות.

במסגרת הטיפול באותו מטופל, ניתנו לו כמה סוגי תרופות שכללו, איך לא, תופעות לוואי לא נעימות ואמא שלו ביקשה שאני אטפל בו – ״הוא ממש סובל מתופעות הלוואי מאותן תרופות והמצב הנפשי שלו לא באמת משתנה לטובה״ – היא אמרה ודי לחצה עלי לקבל אותו לפגישה כבר באותו היום – ״חייבים להפסיק לו את התרופות״ – היא סיימה בצורה די נחרצת יש להגיד.

הסברתי לה שאם הוא מטופל אצל פסיכיאטר ונוטל תרופות פסיכיאטריות, נצטרך את שיתוף הפעולה של אותו גורם מטפל.

והיא, הבינה ואמרה שהיא תבקש מהרופא ליצור איתי קשר, מה שלא קרה ובסוף היא ביקשה ממני אם אני יכולה לדבר איתו אישית ונתנה לי את הטלפון במרפאה שלו.

לקח זמן עד שהוא חזר אלי ואחרי כמה הודעות שהשארתי לו, הוא חזר אלי – ״סיקרן אותי מי זאת החוצפנית הזאת שחושבת שהיא יכולה לעזור לרז, בלי תרופות״ – הוא אמר, בצורה די צינית יש לומר.

הסברתי לו שאני לא מתערבת כמובן בטיפול שלו, אולם אני כן אשמח לקבל ממנו משוב לגבי שיפור אצל רז, בעקבות הטיפול הרגשי ואשמח אם הוא ישתף פעולה עם בדיקות דם, כדי לראות שיש שיפור בעקבות הטיפול האנרגטי ואם יש צורך, אז להוריד מינונים בהתאם.

לקח לו זמן לענות, מה שבדיעבד התברר שהוא לקח כמה נשימות עמוקות וחשב מה לענות לי כדי שאפסיק להתקשר אליו ואז, הוא החליט – ״לא מבין מאיפה זה הגיע״ – הוא שיתף בדיעבד – ״החלטתי לתת לזה הזדמנות ולו, כדי להשתיק את האמא ולהראות לה שאני מזבלת לה במוח״ – ממש אלו היו המילים שלו ואני, הייתי מאושרת ואכן, התחלתי לטפל ברז.

רז, סבל מדיכאון קליני מאז גיל ההתבגרות, תקופות של ON ו OFF בעיקר, OFF, אולם כבר בתחילת המלחמה, הוא שקע בדיכאון וחרדה ומאז, הוא אפילו לא יצא מהבית.

השיחות ביננו נעשו בזום, כשלרוב הוא היה במיטה בהתחלה, הוא לא היה ממש בתוך זה וניסה להתחמק מהמפגשים ולאחר כמה פגישות ספורות, כשכבר הצלחנו להיפגש, התחלנו לעשות עבודה אימונית תודעתית, ״משהו״ שם תפס אותו, אולי זה היה סקרנות לגבי ההסברים בהם הסברתי לו את המצב שלו ונתתי להם מקום והוא, התחיל לשתף פעולה.

במקביל, כל טיפול שאני מטפלת בו בשיטה (שיטת שריתי סקויאר – לחיות במציאות של מוח מאומן) כולל במקביל לפגישות עם המטופלים, שם אנחנו עוברים אימון תודעתי הכולל משימות לשבוע הקרוב, גם טיפול אנרגטי, של נושג שנקרא ״אנ״ט״ (אבחון, ניקוי וטיפול) של הגורמים לאותו מצב, ממש ״ברמת השורש,״ אבחון ברמת העל מודע, שכולל גם אבחון של דמויות שמשפיעות עלינו.

ואז, הגיע הרגע…
ביקשתי מרז לבקש מהרופא, לעשות בדיקת דם מסויימת, שתעיד מדעית, האם תרופה מסויימת הפכה להיות ״במינון יתר״ בעקבות הטיפול האנרגטי ואז, יש צורך להוריד מינון, כדי לא לפגוע באיברים חיוניים בגוף וכך קרה.

את הטלפון הזה מאבי (הפסיכיאטר) אני זוכרת ממש לפרטי פרטים, פתאום האגו ירד והוא היה קצת מופתע ויותר מזה, סקרן להבין מה עשיתי, כי אכן, המינון הפך להיות ״מינון יתר ״והיה צורך להוריד את המינון של אותה תרופה, שבין היתר גרמה לרז לתופעות לוואי קשות, שהצריכו תרופה פסיכיאטרית נוספת, כדי לטפל בסימפטומים הללו.

אז הסברתי לו בדיוק מה אני עושה, הוא שאל שאלות ועניתי לו בסבלנות רבה וביקשתי ממנו להמשיך עם בדיקות הדם כל שלושה שבועות ורק אם הוא רואה שינוי, אז להוריד מינונים והוא ענה: ״נחיה ונראה כמה תצליחי״.

שלושה שבועות בדיוק אחרי, הוא התקשר כדי לעדכן אותי ששוב הוא הוריד לרז מינונים של תרופות, בהתאם לתוצאות בדיקת הדם ויידע אותי שרז לא לוקח תרופות לחרדות כבר כמה זמן – ״הוא אמר שנתת לו כל מיני פעילויות לעשות, שעוזרות לו והוא לא מרגיש צורך לקחת את התרופה לחרדה, אז הוא הפסיק אותה״ – הוא עצר לרגע ואז שאל – ״אולי תסבירי לי מהן אותן פעילויות שאת מלמדת, אוכל להציע אותה גם למטופלים אחרים״ – וכמובן, שהסברתו לו והוא הבטיח ליישם אצלו ולעדכן אותי.

מאז ועד היום, אבי ואני בקשר טוב ועובדים בשיתוף פעולה, אבי, להפתעתו יותר מאשר להפתעתי, מפנה אלי מטופלים להשלמת הטיפול אצלו, כשהשאיפה שלו היא טיפול ללא צורך באותן תרופות פסיכיאטריות ״שהאמת, מסיבות נזק למטופלים ורק משאירות אותן במעגל הקורבנות״ – כך, במילים שלו.

״והיום״ – אם נחזור לאותה שיחת טלפון שהתחלתי איתה – ״היום הודעתי לו שבשעה טובה, אנחנו נפרדים לשלום והמלצתי לו בחום להמשיך את הטיפול אצלך – מודה, זה באמת עובד״ – הוא סיים.

ואתם, מתרגשים יחד איתי?

עד כאן להפעם, להתראות בפוסט הבא…